עבירת סירוב
עבירת נהיגה בשכרות נחשבת לאחת העבירות החמורות שישנן, ואם נתפסתם, יכולות להיות לכך השלכות חמורות. כתוצאה מכך, נהגים רבים חוששים לעבור בדיקה של נהיגה בשכרות, במיוחד אם אכן שתו משקה אלכוהולי לפני שהחלו לנהוג. אך, מה שלא נלקח בחשבון הוא שגם לאותו סירוב ישנן השלכות ולעיתים דווקא הסירוב עצמו יכול להוביל לבעיות משפטיות.
אילו בדיקות לזיהוי נהיגה בשכרות ישנן?
ישנן כיום שתי בדיקות עיקריות שמשמשות לזיהוי נהיגה בשכרות:
- בדיקת ינשוף – ינשוף הוא מכשיר ייעודי לבדיקת רמת האלכוהול בנשיפתו של הנהג בהתאם למינימום המוגדר ומותר בחוק. באמצעות המכשיר, השוטר שערך את הבדיקה יכול לאמת את חשדו, שהנהג אשר עומד מולו נהג כאשר בגופו כמות אסורה של אלכוהול.
- בדיקת דם – בדיקת דם זו האפשרות השנייה לבדוק את רמת האלכוהול אצל נהגים חשודים בנהיגה בשכרות. הדרישה לבדיקה זו תעלה במידה והנהג היה מעורב בתאונת דרכים, או שהתעורר חשד שהוא ביצע עבירת נהיגה בשכרות.
לידיעתכם – על פי החוק שוטרים יכולים לדרוש מכל נהג שעצרו לבצע בדיקת ינשוף, גם במידה ולא קיים חשד סביר לעיכוב.
מהי עבירת סירוב?
על פי סעיף 64ד(א) בפקודת התעבורה, נהג שמסרב לעבור בדיקת שכרות יתייחסו אליו כאל כמי שנהג בשכרות, יותר מכך סירובו יחזק את ראיות התביעה כאשר הנושא יוצג בפני שופט. על פי סעיף 169ו(א) ברגע שאותו נהג סרב לדרישת השוטר להיבדק בבדיקת ינשוף ו/או למסור דגימת דם או שתן עבור בדיקת מעבדה, בית המשפט רשאי לפסול את רישיונו לפרק זמן של שנתיים. לכן, על המשטרה מוטל להסביר לכל נהג שמסרב לעבור בדיקה שזו זכותו לסרב, ובד בבד להציג בפניו את ההשלכות על סירובו.
הידעתם? באופן תיאורטי בכוחו של בית המשפט אף להרשיע נהג בנהיגה בשכרות גם ללא תוצאות הבדיקה! שכן עד לפני השימוש במכשיר הינשוף, שוטרים נהגו לאתר נהגים שיכורים בהתאם לרשימת מאפיינים חיצוניים כמו למשל דיבור מוזר, ריח חריף של אלכוהול, הליכה מתנדנדת ועוד.
מה ההשלכות של עבירת סירוב לבדיקת שכרות?
לביצוע עבירת נהיגה בשכרות ישנן השלכות אשר משתנות בהתאם לחומרת העבירה. כאשר נהג מואשם בנהיגה בשכרות בית המשפט רשאי לפסול את רישיונו לתקופה של מינימום שנתיים. במידה והוא מואשם בעבירה זו בפעם השנייה, פרק הזמן יוכפל ורישיונו ייפסל לתקופה מינימלית של 4 שנים. באמצעות ענישה חמורה בגין עבירה זו, המחוקק שואף להפחית את המקרים של תאונות דרכים בגין נהיגה בשכרות ולמזער מצבים בהם נהגים שותים אלכוהול ועדיין נוהגים, תוך שמסכנים את עצמם ואחרים. בכל מקרה שהנהג מסרב במפורש לעבור בדיקה או שיכשיל את הבדיקה בדרך כלשהי, הוא עשוי להיות מואשם בעבירת סירוב, ולקבל את העונשים הקבועים בחוק לנהג שיכור.
חשוב לדעת!
גם על השוטר מוטלות חובות: כך למשל עליו לתעד באופן ברור כיצד הסירוב או הכשלת הבדיקה בוצעו, עליו להסביר לנהג מהן ההשלכות של סירובו ועליו גם לתעד את הפעולות שביצע ואת ההסברים שנתן לנהג בגין השלכות אלו. יש לציין כי לא יתאפשר לנהג לחזור בו מסירובו להיבדק לאחר שעמד על סירובו מעל למחצית שעה, אולם אם יירגע ויחזור בו לאחר שהוסברו לו ההשלכות בפרק זמן סביר, על השוטר לאפשר לו לבצע את הבדיקה.
חשוב לדעת שעבירת סירוב נחשבת לעבירת תעבורה מאוד חמורה ובעלת השלכות כבדות וענישה מכבידה. לכן, אם הוגש נגדכם כתב אישום בגין נהיגה בשכרות בשל סירוב להיבדק מומלץ להיוועץ בעורך דין תעבורה הבקיא בחוק ובפסיקה.
עוד בנושא
מה החוק בישראל אומר לגבי שלילה של הרישיון לנהוג וכיצד זה מתבצע?
נהיגה בידיעה שהדבר אסור או החוק לא מאפשר זאת – מהן ההשלכות לכך?
הסמכות על החלטות בדבר עבירות התנועה – איך באה לידי ביטוי?
