האשמה היא לא בהכרח שלכם
אמרו לכם שפגעתם בהולך על מעבר חציה ולכן אתם אשמים בגרימת התאונה – הטעו אתכם
משרדינו מיצג נאשמים רבים בתאונות דרכים.
פעמים רבות אנו עדים להקשחת עמדות מצד התביעה כיון שמדובר בפגיעה של הולך רגל על מעבר חציה.
קיימת סברה שגויה בקרב חלק מהשוטרים ו/או התובעים שאם מדובר בפגיעה בהולך רגל על מעבר חציה – הרי שלא צריך להוכיח דבר והנהג הוא רשלן.
טענה זו חסרת כל בסיס.
אכן קיימת חובת זהירות מוגברת לנהג כאשר הוא מתקרב למעבר חציה – אך בין זה ובין המסקנה שהנאשם נהג בחוסר זהירות או נהג בקלות ראש ולכן יש להרשיעו בגרימת התאונה – אין דבר וחצי דבר!!
משרדינו בוחן כל תיק תאונת דרכים בקפידה ולא אחת הצלחנו להביא לביטול כתבי אישום גם של נהגים שהואשמו בפגיעה בהולך רגל על מעבר חציה.
כך לדוגמא, בתיק ת"ד 2499-03-22 הנאשמת הואשמה בכך שנהגה בחוסר זהירות מאחר והיא לא הבחינה במועד בהולך הרגל, לא אפשרה לו לסיים את החציה של הכביש במעבר החציה וגרמה לו לחבלה. משרדנו מצא כשלים מהותיים בחומר החקירה לרבות בעבודת הבוחן שחקר את התאונה. התיק הסתיים במחיקת כתב האישום – דבר שמנע מהנאשמת עונש של פסילת רשיון ונקודות. בדיקת חומר החקירה על ידי עורכי דין מנוסים יכול להביא גם להקלה משמעותית בעונש במקרים מסוג זה.
בתיק 4864-03-21 הוגש כתב אישום כנגד רוכב אופנוע. במקרה זה הואשם לקוח משרדנו בכך שלא איפשר להולכת הרגל להשלים את חציית הכביש במעבר החציה, נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק וגרימת חבלות של ממש. כתוצאה מהתאונה נגרמו להולכת הרגל חבלות של ממש – שבר ברגל שמאל, חבלת ראש קשה וחתך בקרקפת. הולכת הרגל אף עברה מספר ניתוחים ואושפזה לתקופה ממשוכת.
יצוין כי בגין המיוחס לנאשם בכתב אישום זה, הוא היה צפוי לעונש חמור ובכלל זה פסילה ממושכת (5 – 10 חודשי פסילה).
לאחר ניהול דיון הוכחות וחקירת הבוחן המשטרתי הצלחנו להצביע על כשליים ראייתיים רבים ומשמעותיים. הצלחנו להוכיח כי לא ניתן היה כלל להבחין במעבר חציה באופן סביר מתוך רכב הנאשם. לאור האמור קבע בית המשפט בגזר הדין כי " המאשימה נפלה לכלל טעות בכך שהגישה מראש כתב אישום כנגד הנאשם עבירה של אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חציה בבטחה במעבר חציה".
כן הצלחנו להוכיח כי הולכת הרגל חצתה את הכביש בריצה. כפי שצין בית המשפט "יתכן והתאונה היתנה נמנעת לו הולכת הרגל היתה נוקטת במשנה זהירות במקרה זה".
כן הצבענו על כשלים בעבודת הבוחן לאורם קבע בית המשפט כי : " על פי עדות הבוחן ..התאונה בכל מהירות שהיא מעל 40 קמ"ש – בלתי נמנעת… הוברר בחקירה נגדית לאחר שהוצגה לעד טבעה של מהירות חצייה ממוצעת…התאונה למעשה בלתי נמנעת גם במהירויות נמוכות יותר"
עקב החבלות הקשות שנגרמו להולכת הרגל, התביעה עתרה לעונש מאסר למשך מספר חודשים , פסילה שלא תפחת מ 24 חודשים ועונשים נוספים. לנוכח הכשלים המהותיים בחומר הראיות אותם הצלחנו לחשוף לאחר חקירת הבוחן, מצא לנכון בית המשפט לגזור עונש מקל מאוד על הנאשם – עונש הפסילה שהוטל על הנאשם היה למשך 4 חודשיים בלבד (נטו) תוך סיווג הפסילה לאופנוע בלבד. כלומר בית המשפט איפשר לנהג להמשיך לנהוג על רכב פרטי במהלך תקופת הפסילה הקצרה שנגזרה עליו.
סיכומו של דבר – אם הוגש נגדכם כתב אישום על גרימת תאונה, אל תסכנו את רישיונכם. תגשו לעורך דין תעבורה מנוסה לצורך יצוגכם בבית המשפט לתעבורה.