מדוע כדאי לעיתים להגיש בקשה להישפט?
דו"חות משטרה רבים (קנסות) ניתנים לאנשים שביצעו עבירות תנועה, ישנם 2 סוגי קנסות עיקריים:
- דו"חות מסוג ברירת משפט כלומר דו"חות שניתן לשלם את הקנס או לחילופין במקרה של ערעור על ביצוע העבירה, להגיש בקשה להישפט תוך 90 ימים מיום קבלת הדו"ח (הודעת תשלום קנס).
- דו"חות מסוג הזמנה לדין – עבירות תנועה חמורות יותר, עליהם קבוע מועד לדיון בבית משפט.
הדיונים מתקיימים בבתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ, בהתאם לסמכות שהוקנתה בפקודת התעבורה.
ישנם מקרים בהם מגיעה השעה להגיש את הדו"חות לבית המשפט, ולפתוח אותם ככתב אישום, אך משטרת ישראל לא עושה זאת ודו"חות אלו נותרים תלויים ועומדים ללא מועד עתידי. לעיתים, דו"חות אלו לא מוגשים תקופת זמן של למעלה משנה ואף יותר ועל כן חלה עליהם תקופת ההתיישנות.
תקופת ההתיישנות בעבירות תנועה שונה בין דו"ח לדו"ח:
דו"ח מסוג ברירת משפט תקופת ההתיישנות הינה של שנה מיום ביצוע העבירה ואילו ד"וח מסוג הזמנה לדין תקופת ההתיישנות הינה של 5 שנים מיום ביצוע העבירה. שוני נוסף הוא בדו"ח כאשר בעבירה המנוייה בו היא עבירת מהירות שצולמה ע"י מצלמה אלקטרונית, במקרה כזה ההתיישנות היא אחרי 4 חודשים.
לאחרונה, הוגשו מטעם משרד עורכי דין עופר חורש בקשות למחיקה מחמת התיישנות בדו"חות מסוג ברירת משפט, כאשר משרדנו הגיש בקשות להישפט ולא הגיע ע"י משטרת ישראל מועד לדיון. על כן, לאחר חלוף שנה פנה עו"ד חורש למשטרה בבקשה למחיקת הדו"חות שכן אין בסמכות המשטרה להגיש דו"חות אלו לבית המשפט לתעבורה.
למעלה מ-60 תיקים נמחקו ע"י משרד עורכי דין עופר חורש מחמת התיישנות,
צור קשר עוד היום ונשמח לעמוד לשירותך
עוד בנושא
מה החוק בישראל אומר לגבי שלילה של הרישיון לנהוג וכיצד זה מתבצע?
נהיגה בידיעה שהדבר אסור או החוק לא מאפשר זאת – מהן ההשלכות לכך?
הסמכות על החלטות בדבר עבירות התנועה – איך באה לידי ביטוי?
