ביצעתם עבירת תנועה?
לקבלת ייעוץ ללא תשלום השאירו פרטים ונחזור אליכם

    על ההחמרה בענישה ובקנסות התעבורה

    כאשר משרד התחבורה החליט להעלות את גובה הקנסות במספר עבירות תנועה אי אפשר שלא להרים גבה. האם בכוחה של החלטה זו אכן להרתיע מביצוע עבירות תנועה ולייעל את המלחמה בתאונות הדרכים או שלמעשה מדובר בסחיטה נטו של הנהגים? כל זאת ועוד במאמר הבא.

    לאחרונה, אנו עדים לכך כי ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את החלטת משרד התחבורה להעלות את גובה הקנסות במספר עבירות תנועה ואף להוסיף קנסות לעבירות אחרות, זאת במטרה להגביר את מידת ההרתעה כנגד נהגים שמבצעים עבירות תנועה חמורות ואף כדי לייעל את המלחמה בתאונות הדרכים. אך, האם באמת החלטה זו הנה לגיטימית ואכן תמלא את ייעודה או שמא מדובר בהוספת חטא על פשע ובהפיכת הנהגים לארנק של המדינה?

    העלאת הקנסות – הוספת חטא על פשע

    לנוכח ההחלטה של משרד התחבורה אי אפשר שלא לשאול את השאלה – האם העלאת גובה הקנסות וההחמרה בענישה זו אכן פעולה שנבחנה לעומק והוכחה כבעלת ערך בטיחותי, כל שכן מניעתי?

    מסתבר שישנם משפטנים ועורכי דין אשר טוענים כי אין בהחלטה זו דבר ואף לא חצי דבר עם הגברת ההרתעה ועם ייעול המאבק בתאונות הדרכים ולו רק בשל העובדה כי למראית עין נדמה שמשרד התחבורה פועל ללא הרף על מנת להפוך נהגים נורמטיביים לעברייני תנועה.

    ההוכחה לכך נמצאת בדו"ח מבקר המדינה משנת 2015 אשר קבע כי כל תפקידן של מצלמות המהירות אשר הוצבו בכבישי ישראל הוא לקנוס את הציבור וכך לשלשל כספים נוספים לקופת משרד האוצר. הוכחה נוספת באה לידי ביטוי בהורדת המהירות המקסימלית המותרת בכבישים ובצמתים בהם הוצבו מצלמות, זאת לצד הורדת המהירות שממנה ואילך המצלמות מתחילות לפעול וכן להנפיק דוחות.

    ממשלת ישראל משיתה מס נוסף על נהגים

    אם נבחן את הנושא לעומק נגלה כי אין מדובר בתופעה שהופיעה כרעם ביום בהיר, אלא שהשתת קנסות על נהגים היא חלק ממגמה קיימת. על פי דוח מבקר המדינה משנת 2015 נקבע כי 60% מהדוחות אשר מונפקים בשל מצלמות המהירות החדשות שהציבה משטרת ישראל ניתנים עבור עבירות קלות ובעגה המשפטית: עבירות בעלות ברירת משפט נמוכה. כלומר מדובר בעבירות אשר נושאות קנס של 250 ₪ בלבד, ללא ברירת משפט וללא סנקציה של צבירת נקודות. כמשתמע מכך, ניתן להסיק שעיקר מטרתן של מצלמות אלו היא לא להרחיק נהגים סוררים המסכנים את הציבור מהכביש, אלא פשוט לגבות מס נוסף מנהגים נורמטיביים.

    האם הכפלת הקנס היא באמת הדרך הכי אפקטיבית?

    יש לציין כי בשל עבירות בעלות סיווג גבוה יותר יוטל על נהגים קנס אשר גובהו 750 ₪ וגם אותו משרד התחבורה מתכוון להכפיל. אולם נשאלת השאלה – למרות שהקנס הוא ביטוי לעבירה האם קנס כבד הוא אכן הדרך הנכונה או היחידה להרתיע את הנהגים העבריינים? בל נשכח שעבירות אלו כוללות את ברירת המשפט וכן סנקציה של צבירת נקודות. כאשר נהג מסוים צובר 36 נקודות רישיונו ייפסל לתקופה של שלושה חודשים ויהיה עליו לעבור שוב מבחן עיוני. הדבר מהווה נטל במיוחד עבור נהגים אשר "מבלים" שעות רבות בכבישים. האם אין זו סנקציה כבדה ומכאיבה יותר עבור נהגים בה אפשר לנקוט מעבר לקנס הכספי?

    תהיתם פעם מדוע מצלמות המהירות מכוונות ל-15 קמ"ש מעל המהירות המותרת?

    משרד התחבורה מציג את נושא המצלמות והפעלתן כפעולה טובה וחיונית אשר משמשת כגורם הרתעה עבור נהגים עבריינים, אך גם כאן יש לשאול האם זו אכן התמונה האמיתית. ללא ספק, יש לתת את הדעת על כך שמצלמות המהירות מכוונות  ל-15 קמ"ש מעל המהירות המותרת בכביש. מה שהופך נהגים שנסעו במהירות של 85 קמ"ש בכביש של 70 קמ"ש לסכנה לציבור על פי הגדרות החוק. למעשה משרד התחבורה אשר דאג להציב את המצלמות, גם דאג במקביל להוריד את גובה המהירות המותרת באותם קטעי כביש בהם הן מוצבות, מה שרק מוביל להכשלת הנהגים במטרה לגבות מהם קנסות כבדים.

    מדוע כביש מסלולי בטוח מוגבל ב – 70 קמ"ש?

    אי אפשר להתעלם מן העובדה כי בארץ קיימים כבישים רבים הכוללים ארבעה נתיבים וכן גדר הפרדה לבטיחות מקסימלית, כמו למשל כביש 44. אך, למרות שבאתר המשטרה כתוב כי המהנדס שהגיע לבדוק את הכביש המליץ על הגבלת מהירות של 90 קמ"ש, מהירות האכיפה בכביש זה הוגבלה ל-70 קמ"ש בלבד?! באורח פלא בדיוק בקטע הכביש בו המהירות הוגבלה, הוצבה מצלמת מהירות אשר מכשילה נהגים שנוהגים במהירות של 85 קמ"ש ולא מהווים סכנה לציבור. אין ספק כי הגבלת המהירות בכביש בו נהגים יכולים לנהוג בבטחה במהירות של 100 קמ"ש ויותר ל-70 קמ"ש מטרתה אינה אלא הכשלת הנהגים.

    ישנן גם בעיות ביישום חוק אכיפת המהירות על ידי מצלמות העמוד

    עורכי דין יעידו כי הם נתקלים במקרים לא מעטים בהם נשלחו לנהגים הודעות על ביצוע דבר העבירה לאחר 4 חודשים מיום ביצועה. עם זאת רוב הנהגים אינם יודעים שקיימת התיישנות על אישום בנהיגה מעל המהירות המותרת המונפקת על ידי מצלמה והיא עומדת על 4 חודשים. כך בכל מקרה של פניה לבית משפט, על השופט לזכות את הנהג בשל אותה התיישנות. כמו כן, על פי החוק בכל הנוגע לאדם הנהג ברכב חובת ההוכחה מוטלת על הנהג, אולם כאשר הדוח נשלח לאחר פרק זמן כל כך גדול, הרי שרבים הנהגים שייקחו את האשמה עליהם, ולו רק בגלל שאין ביכולתם לזכור כלל מי נהג ברכב לאחר כל כך הרבה זמן.

    זו לא בעיה, זו שיטה שחוזרת על עצמה!

    המצלמה אשר מוצבת בכביש 44 מנפיקה כמות גדולה של דוחות מדי יום ביומו והיא אף ממלאת את בתי המשפט בבקשות להישפט מטעם אנשים שזו להם עבירת התעבורה הראשונה. יש לציין כי גם בתי המשפט מכירים בבעייתיות ובמקרים מסוימים נוקטים במדיניות מקלה עם הנהגים בטענה כי הורדת המהירות בכביש המאפשר נסיעה במהירות גבוהה יותר היא בעייתית.

    למרבה הצער והפליאה, כביש 44 איננו מקרה יחיד אלא שישנם כבישים נוספים בהם ישנם 4 נתיבי נסיעה עם גדר הפרדה ולאורכם קטעים בהם המהירות משתנה ללא סיבה ובדיוק בקטע זה מוצבת מצלמת מהירות. כך למשל קורה ברמזור שמתחת לגשר רוקח בדרך נמיר בתל אביב. גם מצלמת הרמזור המוצבת בכביש זה מנפיקה דוחות תנועה רבים וכתבי אישום לכלי רכב העוברים בצומת ובכך מדגימה שאין מדובר במקרה יחיד אלא בשיטה שלמה.

    ההחמרה בענישה ובקנסות התעבורה היא מדיניות אשר מאפשרת את הפללתם של נהגים ועליה להיפסק. מדיניות זו אינה מרחיקה נהגים מסוכנים מהכביש אלא מכשילה אלפי נהגים נורמטיביים, זאת תוך שמפעילה מניפולציות במהירויות בכביש ובצמתים ומנפיקה קנסות שכל מטרתם: להכניס עוד מיסים לקופת המדינה.

    קיבלת דו"ח באחד מהכבישים שמוזכרים בכתבה ? פנה אלינו לייעוץ ונשמח לסייע לך.

    מעוניין בשיחת ייעוץ ראשונית מעו"ד חורש?
    חייגו עכשיו למספר 03-5188862 או השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם:




      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן